משחק החיים

בד"כ אנחנו שמים את כובד המשקל על העולם החיצוני הפיזי שניקרא לו מגרש המשחקים שלנו, בסדנה נלמד לשחק את משחק החיים בנוכחות מלאה ונטולת מאמץ, נקבל פרספקטיבה רחבה גבוה ועמוקה יותר נלמד להיות שותפים מלאים  שווי ערך ועוצמתיים.
אפשר לחלק את התפקוד שלנו ל- 3 עמדות: הצופה, המטפס והכובש.

הצופה
כשאנחנו בעמדה המצומצמת של הצופה, אנחנו מתפקדים רק ב 30% מכלל היכולת שלנו. הצופה מתפקד בתוך מגרש מצומצם ופרספקטיבה מצומצמת, נשלט ע"י מערכת אמונות שבסיסה הוא פחדים שצבר במשך חייו, תקרת הזכוכית שלו מאוד נמוכה, הוא לא רואה אפשרויות, ומתוך כך הוא חסר אמון ביכולת שלו כנוע מובל וחסר מוטיבציה להתפתחות. הצופה רואה מולו הר המסתיר לו את אופק האפשרויות שלו.

המטפס
מהרגע שהצופה הבין את משמעות חוסר התנועה שלו ומקבל החלטה ליצור שינוי הוא מרחיב את התפקיד שלו למטפס. המטפס מכיל בתוכו את הצופה, רק שעכשיו גם פרספקטיבת הצופה התרחבה.
המטפס מבין שיש אופק אפשרויות אבל רק כשיגיע לפסגה יוכל לראות אתו.
כשמתפתחים לתפקיד המטפס ומתחילים לתפקד מעמדה זו, אנחנו מעלים את אחוזי המשחק על תוצאותיו עד ל 30% נוספים, במהלך "רכישת" או תביעת הבעלות על התפקיד החדש אנחנו פותחים בתוכנו את יכולת הרחבת מגרש המשחקים שלנו.

הכובש
כשכבשנו את פסגת ההר שעליו טיפסנו, הפרספקטיבה שלנו היא אינסופית, הראיה היא ראיית 360 מעלות ויכולת צפייה על לאופק האפשרויות.
חווית ההצלחה הכיבוש מעוררת בנו את התשוקה להעז לחלום וללמוד לפתוח את האפשרויות הנמצאות באופק ולקפוץ אל האפשרות שבוחרים ללא מאמץ(חוק המאמץ המזערי) שלומדים אותו בסדנת אופק האפשרויות.
אנחנו בתוך משחק החיים ב 100% !!!

המגרש
מגרש המשחקים מכיל 5 רבדים: רוחני, אתרי , שכלי, רגשי ופיזי.
חלק גדול מאתנו לא מודע לחשיבות הרובד הרוחני ולכן גם לא משתמש בו.
נמשיל את זה לחברה שרוצה להוציא מיזם חדש לשוק, מנהל החברה מכנס לישיבת תכנון את מנהלי כל המחלקות מלבד מנהל השיווק, מערכת אחת חשובה מאוד לא נלקחת בחשבון, את התוצאה של המיזם הזה כל אחד מאתנו יכול לנחש.

הרובד השכלי
הרובד השכלי "מחזיק" בתוכו את מערכת האמונות הוא מייצר אינסוף מחשבות המושתתות על מערכת זו, "פטפטת" פנימית בלתי פוסקת שמתכתבת עם זיכרונות ועם הצדקות, כל זה הוא בעצם מבנה שלם של תדרים/אורכי גל, שדות של גלים אלקטרומגנטיים שמהדהדים פנימה אל תוך תאי הגוף והחוצה אל העולם.
לאורכי הגל הללו יש גם צורה, תמונה שלימה של תפישת עולם, כאילו והם משורטטים בעיפרון על גיליון נייר והם משרטטים לנו מציאויות, אבל הרובד השכלי לא יכול לעשות את ה לבדו.

הרובד הרגשי
הרובד הרגשי צובר ומייצר חוויות בהתאם לאמונות שמנהלות אותנו, אם חווינו את אבא, חוזר מיום עבודה מתיש מתיישב רצוץ על הכורסא ואומר בקול עייף "כסף עושים רק בעשר אצבעות" או "חייבים לעבוד קשה כי אחרת אין" החוויה המכווצת מלראות את אבא כמה קשה לו ביחד עם המילים שאמר בונים בתוכינו את האמונות כמו " כסף לא גדל על העצים" בחיזוק על גבי קירות הכתה " בזיעת אפיך תאכל לחם" בונה תדר/ אורך גל תואם לרובד השכלי ומכיל אותו, כך שהרובד הרגשי, אורך הגל שלו יותר דחוס ומקדם אותנו יחד עם הרובד המנטלי ליצירת מציאות ממשית בעולם הפיזי.
אם נתייחס גם לצורה שלו כמו ברובד המנטלי רק בגלל דחיסותו הרבה הציור על גיליון הנייר יראה כאילו צוייר בטוש….חזק יותר….דחוס יותר.

הרובד האתרי
רובד זה מקיף את גוף האדם, הוא מקיף כל איבר עד התאים והוא מכיל בתוכו את האנרגיה של הרבדים השכלי והרגשי, הוא שדה אלקטרומגנטי ז"א שהוא ממגנט אליו מבפנים מהדהד החוצה לעולם וממגנט מהעולם פנימה אל תוכו ומשם פנימה אל תוך הגוף.
ושוב, נתייחס אל "הצורה שהוא מחיק זהו העתק מושלם של הצורה הקיימת כבר ברבדים שהזכרנו וורה זו מהדהדת לעולם ויוצרת לנו מציאות פיזית.

הרובד הפיזי
רובד זה הוא רובד ההגשמה.
לאור כל מה שנכתב, מבנה אורכי הגל….הצורה מהדהדת החוצה מאתנו לעולם ושם מוגשמת המציאות המחשבתית והרגשית, כמו בדוגמה על הכסף, בחשבון הבנק שלי יש כסף מעבודה קשה או שאין כסף, תלוי במערכת האמונות המוגשמת.

לסיכום
כל אחד מאתנו נמצא בשלב הצופה לפחות בקטגוריה אחת בחיים " מקבל עליו את רוע הגזרה".
שלב זה הוא שלב פסיבי שמוביל לחווית חוסר אונים,כדי לצאת מהשלב הזה אנחנו צריכים לרכוש מידע וכלים.
ההבחנה הראשונה היא שאנחנו בבחירה חופשיתאנחנו יכולים לבחור לשנות את המציאות הלא רצויה, לשנות את תפישת העולם שלנו על המציאות, ללמוד את החוקים הפועלים עלינו ולשתף איתם פעולה, לשנות את משחק החיים, לצמוח ולהצמיח.
מרגע הבחירה אני הופך להיות המנהיג של חיי ולא נשלט על ידם, אקטיבי ולא פסיבי.
השלב הבא הוא התמסרות לתהליך, בשלב זה עולות כל ההתנגדויות מאחר והמערכת שמחיקה את האמונות( האגו) ו ששולטת בנו לא תהיה מוכנה לוותר כל כך בקלות על תפקיד המנכ"ל.